ven.

11

mai

2012

יוסף

הגמ במגילה דף טז: "לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבינימין נתן חמש חליפות מקשה הגמ אפשר שדבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו פרושו הרי כל מכירת יוסף נגרמה מחמת שאחיו נתקנו בו שאביו אהב אותו יותר מכולם ונתן לו כתונת פסים

מתרצת הגמ רמז רמז שעתיד לצאת ממנו בן שיצא בלבוש מלכות שהם חמישה שנאמר ומרדכי יצא בלבוש מלכות

מקשה הגר"א שלכאורה התירוץ לא מיישב את קושית הגמ וכי בגלל שיש לו איזה שהאו רמז לכן עוד פעם יגרום למחלוקות ואיך לא למד לקח כבר מהמכירה

ולכאורה אפשר לתרץ תיוץ פשות שיוסף היה אח של בינימין משני הצדדים ששניהם היו הבנים של רחל וא"כ כמה שהקרבה יותר גדולה זה סיבה לתת יותר וא"כ קשה אז מה בכלל קושית הגמ

ואפ לישב שבעצם הגמ ידעה שבעיקרן יש סיבה לתת לבינימין יותר אבל הגמ בכול מקשה איך אפ שיוסף אחרי כל הסיפור של המחירה עדין הוא נותן מקום קטן לקנאות וא"כ עכשיו מובן תירוץ הגמ שבאמת לא היה נותן לו יותר מכולם שלא היה שום מקום לקנאות אבל עכשיו שיש סיבה שרמז רמז  ובעצם אין מקום לקנות לכן נתן חמש חליפות

 

0 commentaires

dim.

29

avril

2012

ויגש אליו יהודה

ויגש אליו יהודה ויאמר מד,יח

ברש"י מבואר שיהודה לא הסתפק בדברי תחנונים אלא "דיבר אליו קשות".

קשה לכאורה להבין את טענות יהודה ליוסף: הרי יהודה עצמו הציע ליוסף עונשים חמורים יותר, כמבואר בסוף פר' מקץ (שמי שיימצא הגביע בידו יומת, והשאר יהיו לעבדים), ויוסף הוא שהציע להקל ולקבוע שגונב הגביע יהיה לעבד והשאר ישוחררו.

מתרצים המפרשים (אור החיים והעמק דבר בסוף פרשת מקץ), שתחילה חשב יהודה שכל עניין הגביע הוא גזירת שמים, מידה כנגד מידה משום מכירת יוסף, ולכן לא התנגד ואף הציע הצעות מחמירות. אך כשראה שהשליט המצרי מתעתד להשאיר דווקא את בנימין, היחיד שלא השתתף במכירה, הסיק יהודה שאין כאן אלא מזימה גרידא של שליט מצרים, שיש להילחם נגדה באמצעי ה"השתדלות" הרגילים, ולכן דיבר אל יוסף כפי
.שדיבר
0 commentaires