sam.

10

nov.

2012

בת כ כבת ז

כתוב ששרה היתה בת כ כבת ז ליופי והנה קשים כמה קושיאות

 וכי מסתכלים על היופי החיצוני שאומרים שהיא היתה יפה הרי היופי הפנימי והמידות הם החשובים 

ועוד יותר קשה דהרי מה שייך על  זה שבח ברי יופי לא תלוי בבן אדם אלא במה שהשם נתן לו ומה שייך בזה שמשבחים את זה שרה על זה 

ועוד יותר שכתוב שאדם וחוה נולדו כבני עשרים כי אז היופי של אשה כי אין האשה יפה כשהיא בת שבע אלא כשהיא בת עשרים ואם כן מה שייך להגיד שהיא היתה יפה כמו בת שבע

 

והנה ישנה מחלוקת בגמרא שעל מה קרויה שרה יסכה יש אומרים שסכתה את השכינה ויש אומרים שהכל סכין ביופיה והרי לפי הנראה הם חולקים האם היא היתה מרוממת וקדושה שהיתה נביאה או שהיא היתא גשמית ואוהבת את היופי וזה וודאי אינו מסתבר

אלא וודאי הפשט הוא שהיא היתה ממש יפה והכל היו סכין ביופיה אבל לא זה לא נתן גאווה והיא לא הרגישה בזה שום מעלה ומרוב הענוה הזאות היא זכתה לשכינה

ואם כן אז זה הפשט שבת עשרים שאז שיא היופי ואז יש לה את השכל להבין שהיא יפה היא הרגישה כמו בת שבע שאין לה יופי ולא מבינה בזה כלום  ובת מאה כמו בת עשרים הפשט הוא שאפילו שעברה הרבה בחיים נסיונות כמו שהיא היתה עקרה אבל בכל זאות נשארה עם הענווה והמדרגה שלה של בת עשרים

 

לקח טוב על הפרשה  

 

0 commentaires

dim.

21

oct.

2012

ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים

ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור כד נה

לכאורה קשה, הרי בתחילה (פסוק נא) אמרו הנה רבקה לפניך קח ולך ומדוע חזרו בהם ואמרו תשב הנערה אתנו ימים או עשור.

עוד צ"ב מה שהשיב אליעזר אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי מה הטעם בזה, וכי מפני שהצליח למצוא את רבקה לכן לא יאחרו אותו.

ונראה ליישב, דבתחילה אמרו 'הנה רבקה לפניך קח ולך' משום שסברו שיצחק אינו רשאי לצאת לחו"ל שהרי עולה תמימה הוא ואסור לו לצאת מארץ ישראל, אבל כיון שנתן להם אליעזר מגדנות וכמש"כ 'ומגדנות נתן לאחיה ולאמה' תמהו דהלא קיי"ל דאסור להוציא פירות מארץ ישראל לחו"ל, ודייקו מזה שאליעזר סובר דארם נהרים וסוריא דינם כארץ ישראל ולכן הותר לו להביא פירות משם, ואמרו דא"כ תשב הנערה אתנו ויבא יצחק לכאן עכ"פ לזמן מועט, דכיון שדין המקום כאן הוא כדין ארץ ישראל מותר ליצחק לבא לכאן. וענה להם אליעזר שבאמת דין המקום כאן הוא דין חו"ל ואסור ליצחק לבוא לכאן ומה שהוציא הפירות הוציא רק לצורך הדרך ולא ע"מ להביאם לחו"ל, אלא ש'ה' הצליח דרכי' והיינו שקפצה לי הדרך ומצאתי עצמי בחו"ל ונשארו הפירות בידי שלא במתכוון, וזהו שאמר 'אל תאחרו אותי' באמתלא שיבא יצחק לכאן כיון שדין המקום כאן הוא כדין חו"ל, ומה שהבאתי לכאן פירות א"י הוא משום שה' הצליח דרכי בקפיצת הדרך, אבל באמת דין המקום כאן הוא דין חו"ל ואסור ליצחק לבא לכאן.

 

חתם סופר

0 commentaires