mer.

12

déc.

2012

על מה היה הגזרה


יש כמה שאלות על חנוכה: 

א. הגמ' בשבת בסוגיא על חנוכה שואלת: איך מברכים בהדלקה "אשר קידשנו במצוותיו וציונו" היכן ציונו? ותירצה: מצד "לא תסור" וזה מצווה דרבנן שנהפכת ע"י רבנן לדאורייתא ואפשר לברך "וציונו" עכ"ל הגמ'. 

וצריך להבין: הרי על כל מצווה דרבנן מברכים "ומיונו" בגלל "לא תסור" ולמה דווקא כאן הגמ' שואלת לעניין חנוכה ולא בשום מקום אחר? 

ב. יש מדרש: "וחושך על פני תהום" זו יוון שהחשיכה עינהם של ישראל וכו' שאמרו כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל, כלומר האמינו ואמרו בכ"ז לא לשמוע לתורה, מה הפשט בזה? 

ג. אומרים בעל הניסים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו" וקשה: הרי זה לא נס שצריך להודות עליו בעל הניסים אלא כבר תוצאה, ולמה מזכירים זאת בעל הניסים, כמו שבפורים לא מזכירים " שהתקינו לקרוא כל שנה מגלה"? 

ד. ידוע שיוון גזרו בעיקר על 3 מצוות: 1. מילה. 2. שבת. 3. חודש. וצריך להבין: בשלמא גזרו על שבת ומילה מובן כי שניהם מצוות עיקריות שהם "אות" עם ה', אבל למה גזרו על "חודש" מה זה הפריע להם יותר משאר מצוות אחרות? 

ואפשר ליישב את כל הקושיות ע"פ יסוד אחד,": 

היוונים דגלו בשיטה שהיא בהיפוך מהשיטה האמיתית של התו"הק: הם האמינו שיש מנהיג לעולם, אבל חילקו בין המעשים לרוח כלומר ברוחניות האמינו, אבל עשו מעשים המתואבים ביותר, כי סברו שזה 2 דברים שונים ועברו עברות, משא"כ ישראל הפוך: לוקחים מעשה גשמי ומקדשים אותו ומרוממים אותו ואת עצמם כאחד ע"י קיום המצוות. 

ומה שהפריע ליוונים היה חכמי ישראל, כי הם סברו: נכון יש הקב"ה, אבל למה אתם תחליטו מה לעשות ומה לא, מה אתם עדיפים מאיתנו וכי אתם שליטים עלינו וכו', ולכן הפרידו בין הרוח למעשים ועברו עברות מזוהמות ביותר, כי לא שמעו בקול רבנן, ובעיקר נגד זה לחמו בגזרות שלהם על ישראל, וז"פ. 

וממילא לפי"ז מיושב כל הקושיות: 

א. דווקא בחנוכה הגמ' הדגישה את המצווה "לא תסור" כי זה מה שבאו היוונים בעצם לעקור, וזה הנס. 

ב. חכמי ישראל קרואים "עיני העדה" כמו שכתוב בריש ב"ב על הורדוס ששאל איך לתקן אשר עיוות שהרג כל חכמי ישראל, אז אמר לו: מי שהחשיך עינהם של ישראל הוא יאירם ואמר לו לבנות את ביה"ק, וכן בעוד מקומות, וממילא ע"י שלחמו נגד חכמי התורה ורבנן רצו להחשים עינהם של ישראל, וזה שאמרו כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל, כלומר מאמינים בה' אבל בלי רבנן. 

ג. וממילא גם מובן: למה כתוב בעל הניסים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו" כי זה עצם הנס שקרה שרבנן ממשיכים לגזור ולהוסיף לנו מצוות כי הם עבדי ה' האמיתיים. 

ד. ולכן גזרו דווקא על "חודש" ולא מצוות אחרות, כי במצווה זו רואים בעיקר את כוחם הגדול של רבנן, כגון: 

כתוב במשניות בר"ה: שרבנן קבעו שהיום יהיה ר"ה אז ה' אומר להעמיד ולהכין את המשפט, ואח"כ חזרו בהם רבנן ואמרו שמחר יהיה, אז הקב"ה אומר לקפל הכל ומחר המשפט. 

וכן: קטנה שנבעלה עד גיל 3 בתוליה חוזרים, ואחרי גיל 3 אינם חוזרים, ואם קרה ונבעלה, ופתאום החליטו בי"ד לעבר את השנה ויוצא שע"י כך עדיין איננה בת 3, אז משתנה המציאות ע"י כך ובתוליה יחזרו. 

וכן עוד ועוד, כפי שאפשר לראות במסכת ר"ה ועוד מקומות, וממילא מובן מה היה כ"כ אכפת להם ממצוות החודש כי שם רואים את כח רבנן שממש שולטים על הטבע ועל כוחות הנפש... 

0 commentaires