mer.

18

avril

2012

מצורע

מצורע 

זאת תיהיה תורת המצורע

מעשה ברוכל אחד שהיה מרכל בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר "מאן בעי למיזבן חיים?" אודקין עליה (לוחצים הבריות שאקנה ממנו) ר' ינאי יתיב ופשט בטרקליניה (ישב ולמד בביתו) אמר ליה: תא הכא סק להכא זבין ליה (בא עלה ומכור לי) אמר ליה: לא אנת צריך ליה ולא דכוותך (לא אתה צריך לו ולא כדומים לך) אטרח עליה סליק לגביה (הפציר בו ועלה אלי) הוציא לו ספר תהילים והראה לו פסוק " מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב מה כתיב בתריה 'נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה  ואף שלמה מכריז 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' אמר ר' ינאי כל ימי הייתי קורא המקרא הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעני לפיכך משה מזהיר ואומר "זאת תיהיה תורת המצורע-תורת המוציא שם רע.

לכאורה קשה מה חידש הרוכל לר' ינאי?

הגר"י בלאזרבספרו כוכבי אור (החדע עמ' לח') מבאר:  לכאורה נראה שככל שהאדם נמצא במדרגה פחותה יותר יותר ביראת שמים, עליו לירא יותר מיום הדין אבל המציאות אינה מורה כן מדוע? אלא תאוות חיים אינה שווה בין כל בני האדם. כולם מבינים שאין מה להשוות בין אדם החי בלחץ ובלי כסף ומלא בייסורים לבין איש עשיר שלא חסר לו דבר אך גם העשיר ביותר לא יגיע לתאוות החיים של האדם הירא שיודע שכל מטרת החיים זה לעולם הבא וכל רגע של חיים יכול להוסיף עד אין קץ של חיים בעולם הבא ולכן כמה שיותר ירא הוא אוהב יותר את החיים ויש לו יותר תאוות חיים.

ונלך צעד נוסף ידועים לנו שיש שלש סוגי חיים 1) חיים רעים 2)חיים טובים 3)ויש שחייהם אינם חיים וכמו שאומרים חז"ל שלושה חייהם אינם חיים (פסחים כג') וכן שנינו ארבעה חשובים כמתים (נדרים סד') והדעה הרווחת בדרך כלל שמי שמוקף בצרות חייו אינם חיים.

הרוכל בהכרזתו חידש משמעות נוספת למשמעות "חיים" כאשר הכריז הוא לא התכוון לחיים ארוכים או חיי עולם אלא לחיים כפשוטם חיים טובים ואיכותיים וכמו שאמרו חז"ל זכה נעשית לו סם חיים

ועד לבואו של הרוכל ינאי הבין וכן כולם ש"מי האיש החפץ חיים" הפשט הוא שזה ההיפך מן המוותובא הרוכל להאיר שאין מדובר כאן בשלילת המוות אלא בחיים הטובים ביותר – נצור לשונך מרע- חיים אמיתיים בעלי איכות חיים ובלתי מזוייפת ניתן לרכוש אך ורק על ידי עשיית טוב.

ונראה עוד להוסיף שכששומרים על הפה יש פחות כעס שינאה וכדו' ולכן החיים הרבה יותר איכותיים.

 

הגרא"ז מלצר(בהסכמה לאיזה ספר) מיישב באופן אחר: שלכאורה הרבה חושבים שלשון  הרע הוא ככל האיסורים ומי ששומר עצמו מזה כאילו ששמר עצמו מאיסור רגיל, הם אינם מעלים על דעתם שהימנעותם מאיסור זה יכולה להצטרף לקיום מצוות וללימוד תורה אשר ההתעסקות בהם יוצרת זכויות שעל ידם הוא מבטיח לעצמו חיים.

ואפע"פ שאמרו חז"ל "ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצווה"(קידושין לט) בכל זאות אינו דומה לעשיית מצווה בפועל ולכאו' גם איסור לשון הרע הינה כשאר איסורין בענין זה

והרוכל חידש :ששונים הם הדבריםכאשר מדובר בשמירת הלשון, שהרי אם איסור זה הוא כשאר איסורים אין ההכרזה מובנת כלל כי אי אכילת סם מוות אינה יכולה להיחשב "סם חיים" כשם שאי אפשר לומר שמי שרוצה לחיות לא יאכל טריפות דסם החיים הוא משפיע חיובי.אלא חידש דשמירת הלשון הוי סם חיים "מניעת דיבור ולשון הרע היא זכות בפועל שמקדשת את האדם על ידי שנעה פיו קדוש ונקדש מעצמו.

 

 

 

 

 

0 commentaires