ven.

20

avril

2012

ענווה

1) למה כל המידות של הארון הם עם חצאים פרק כה' פסוק י "ועשו ארון עצי שיטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבה ואמה וחצי קומתו" וכן פסוק יז " ועשית כפורת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה" אלא ללמדך שכל גדולתו של צדיק הוא כשהוא שבור לחצי ושיש בו ענווה (טללי אורות)
2) כתוב שהארון אינו מן המדה ומכל צד היה לו 10 אמות וכל החדר היה 20עשרים אמות ואם כן הארון לא לקח שום מקום והארון היה "מלא" בלוחות הברית ולכאורה הדבר אינו מובן דהרי מן הראוי היה שהלוחות שהם יותר קדושות לא יהיו מן המנין והארון שהוא פחות קדוש שהוא כן יהיה מן המנין, ואיך מסתבר שהארון לא לקח מקום והלוחות כן לךקחו מקום???
ומכאן יש ללמוד יסוד לחיים דהאדם צריך ליהות מלא וגדוש בתורה מבפנים כמו שהלוחות מילאו את הארון וליהות צנוע וענו ולא לקחת מקום מבחוץ כמו הארון שהיה מלא בתורה ולא לקח מקום מבחוץ (טללי אורות)

0 commentaires

ven.

20

avril

2012

חינוך זה כמו הכרובים

ר' משה פיינשטיין אמר פעם בכינוס של חינוך שפעמיים כתוב בתורה המילה "כרובים" פעם אחת בפרשת בראשית שהשם אמר שישים בגן עדן כרובים וחרב מתהפכת ובפרשה שלנו הכרובים של המשכן ושם רש"י מפרש שכרובים היינו מלאכי חבלה ופה רש"י מפרש דהיינו תינוקות ולכאורה קשה מה ההבדל ביניהם ומה הפשט כאן?
אלא אומר ר' משה דהכל תלוי בחינוך אם החינוך הוא קרוב לתורה (לארון העדות) אזי יוצא תינוקות טובית אבל אם חס ושלום מתרחקים מהדרך התורה ומהארון אזי נהפכים למאכי חבלה ) (טללי אורות).

 

 

0 commentaires

jeu.

19

avril

2012

לחיות את התורה

כתוב בפסוק (פרק כה פסוק כא) "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" ועיין שם ברש"י דהקשה דהרי כבר כתוב ונתת אל הארון את העדות ויש לומר שבא ללמדנו שצריך קודם לתת את הלוחות לפני ששמים את הכפורת ממעל וכן מצינו כשהקימו את המשכן נאמר ויתן את העדות אל הארון ואחר כך ויתן את הכפורת על הארון מלמעלה ע"כ
ולכאו' מאי נפק"מ אם יניחו את הכפורת אחרי ששמו את הלוחות בתוך הארון או שישימו את הכפורת לפני שישמו את הלוחות מה רווח יש לנו בזה??
וידוע דשם של דבר נקרא על פי מהות הדבר עצמו ועוד ידוע לנו דכל מהות של דבר היינו מוכרח שהיה שם מתחילה יצירת הדבר עד הסוף של היצירה כמו שראש ומוח שהם מהות האדם יבוא בתחילת הלידה משא"כ השערות וכו' א"כ רצו ללמדנו שזה לא ארון שמשמש גם לתורה אלא זה ארון העדות
כדוגמת "ודברת בם"ודרשו חז"ל שכשתינוק יודע לדבר שילמדו אותו לומר תורה צוה לנו משה והפשט שדיבורו לא יהיה דיבור שישמש גם לתורה אלא דיבור של תורה – ודברת בם
ולכאורה יש להקשות שמצד אחד ומצד שני
אלא הפשט הוא שאין מציאות של ת"ח ומציאות של תורה אלא ת"ח זה התורה עצמה וכמו שכתוב כי הם חיינו ואורך ימינו חיינו זה התורה והתורה היא חיינו וכמו שאומרים כמה טיפשים הבבלים שעומדים בפני ס"ת ולא בפני ת"ח דהרי הת"ח הוא הוא התורה עצמה (לקח טוב חיים של תורה חלק א' על הפרשה)

 

 

0 commentaires